טוב שנשארתי בחיים. ב"ה זכיתי מאז:
- להיות בהריון וללדת
- להפוך לאימא
- לתמוך בנשים שמתמודדות עם דיכאון ולעזור להן
- להתנדב בהתנדבות משמעותית וממלאה
- לעבוד בעבודה מהממת ולגעת דרכה בהרבה אנשים
- להסריט סרטון שנגע בהרבה מאד אנשים
- לקבל פידבקים ומחמאות שחיממו לי את הלב והעניקו לי תחושת משמעות
- לגלות שיטות נפלאות בתחום הבריאות, הנשיות, ההתפתחות האישית
- לבנות ולחוות זוגיות קרובה, חזקה ובריאה
- לאהוב ולחוש אהובה
- לגלות שהכתיבה שלי פוגשת בלבבות של אחרות
- לשמוח מחברויות ארוכות שנים וממלאות
- לחוש את אהבתם ואת תמיכתם של הוריי ושל חמי וחמותי
- לבלות אינספור שעות של זמן איכות עם ילדיי
- להכיר להם את העולם, ללמד אותם, לתווך להם, להתפלא מהם, להאמין בהם, ללוות אותם…
- להתפלא ולהתמלא שוב ושוב מהיופי של עם ישראל ומכוח הנתינה שלו (במהלך מבצעים צבאיים ובמבצעי גיוס המונים – או כשהילדה שלנו התאשפזה וכל עם ישראל בא לשמח אותנו)
- ללוות פעמיים לחדר המיון נשים מבוגרות שנפלו מחוץ לביתם ולהישאר איתן עד הגעתם של בני משפחתן
- להתפייס עם בורא העולם
- להתפלל תפילות מעומק הלב
- לראות ים ושקיעות
- לטייל בטבע
- להתרגש עד דמעות
- לכתוב את הבלוג הזה
- להשתתף בקורסים ובסדנאות מרתקים
- לראות נסים וישועות אצל חברות שחיפשו שנים את נפשן התאומה, אצל חברים שחיכו נצח לילד, אצל חבר שהיה הרבה זמן בהמתנה לתרומת כליות
- לראות את גלעד שליט חוזר הביתה
- לתרום דם, לתרום שיער, לתרום חלב-אם
- להתמוסס מהקשר בין ילדיי לבין הסבים והסבתות שלהם
- להרגיש שגדלתי
- לגלות כמה חוזק יש בי
- לפגוש אנשים מדהימים
- לשמוע שירים מהממים, לקרוא ספרים מרתקים, לראות סרטים מצוינים, לטעום טעמים מענגים וללבוש בגדים יפים
- לצחוק עד דמעות
- לגלות בעצמי כישורים שלא הכרתי
- להיפרד מאנשים יקרים לפני מותם
- לצאת להליכות ב-5:00 בבוקר, כשהעולם ישן עדיין
- לצלוח התמודדויות מורכבות וכואבות
- למלא מאות דפים של הודיה
- לצלם אלפי תמונות של רגעים יפים, שמחים, כיפים, מרגשים
- ליהנות מהחכמות, מהמתיקות ומטוב לבם של ילדיי
- להשתתף בחתונתה של אחותי ולשמוח בהולדת אחייניי
- להרגיש שקשר טוב משתבח עם הזמן
- לפתח תפיסת חיים מלאת אמון בבני האדם ובחיים
- לחוות נסים פרטיים
- לגלות כמה חוזק וטוב יש בבעלי
- לעבוד על פרויקטים מרתקים
- ללמוד עוד כמה דברים על החיים
- לדעת שאפשר להחלים מדיכאון
טוב שנשארתי בחיים. זה לא היה קל. אבל זה היה בהחלט שווה.
אני לא יודעת איך נראה החושך שלך. אבל אני בטוחה שלא קל. קחי לך את השורות האלה. קבלי מהן כוח ותקווה.
אי שם, שקועה בחושך הכי הגדול שיכול להיות, לא שיערתי שהדברים האלה מחכים לי.
ברור שלא הכל נוצץ, רחוק מזה. ברור שיש כאבים, והם יכולים להיות גדולים מאד. ברור שיש כישלונות, והרבה. ועדיין – טוב מאד שנשארתי בחיים 🙂
הפוסט הזה יכול לתת כוח לעוד משהי? איזו שאלה, בטח שאת יכולה לשתף! ❤
פוסט קשור: מוקדש לאני שהייתי