מוקדש לאני שהייתי

את שכאובה. שמרגישה כמו בבית סוהר. את שרואה את העולם ממשיך כרגיל וכל-כך רוצה להיות חלק, ולא יכולה. דבר אחד אני רוצה שתדעי: יש תקווה!


החושך הזה לא יימשך לעד. עוד נכונים לך ימים יפים!

הלב שוב יישטף הודיה ושמחה. עוד תתמלאי אהבה.

שוב יהיו לך כוחות. שוב תצליחי לראות את הדברים כפי שהם באמת.

שוב תרגישי חיה. רצונות וחלומות יניעו אותך קדימה.

תבני ותגשימי מלא. תתרמי לעולם. תחושי משמעות.

ותוכלי לעודד ולחזק אחרות.


חפשי ניצוץ, שביב, גרגיר חול של תקווה. תיאחזי בו חזק-חזק!

הנקודה הפיצית הזאת דוברת אמת.

את תהיי בסדר. את תעברי את זה.

ויהיו לך חיים מלאי טוב.


מוקדש לאני של אז, שהייתה זקוקה לכל-כך הרבה תקווה; מוקדש לאני של היום, כשעננים כבדים מסתירים לרגע את האור; ומוקדש לכל מי שצריכה את המילים האלה.

3 תגובות בנושא “מוקדש לאני שהייתי

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: