על 'הפסיכולוגיה החיובית' שמעתן? למי שלא מכירה, זה מדע (חדש יחסית) שחוקר את הדברים השונים שמסבים לנו אושר 🙂.
אחד הדברים שהחוקרים גילו הוא שהיכולת שלנו לחוש הודיה משפיעה בצורה דרמטית על האושר שלנו. במילים אחרות: ככל שאדם מודה יותר על מה שיש לו, כך רמת האושר שלו גדלה.
טל בן שחר, מומחה בינלאומי לפסיכולוגיה חיובית, ממליץ לערוך כל יום רשימה של 3 דברים עליהם אנחנו מודים. לפני שנים הוספתי לזה עוד שני מרכיבים ומאז אני כותבת (כמעט) כל יום:
- 3 דברים שאני מודה עליהם
- 3 דברים טובים על עצמי
- (ויש גם תקופות בהן אני מוסיפה 3 דברים טובים על בעלי או על חלק מהילדים, או על כולם)
מכיוון שמדובר בכלי שהוא שיא הפשוט, אבל גם שיא העוצמתי, החלטתי לכתוב לכן עליו בהרחבה:
ההסבר המדעי: בניית סינפסות
אפשר לדמיין את המוח כמקום מלא במחשבות, כשקשרים שונים מקשרים בין המחשבות השונות. לקשרים האלה קוראים 'סינפסות'.
יש מחשבות שקשורות אחת לשנייה באמצעות חוט דק יחסית. ויש כאלה שגשר של ממש מחבר ביניהן. בגדול, ככל ששתי מחשבות יותר רגילות להימצא ביחד במוח, כך גם מתעבה הקשר ביניהן.
המטרה שלנו היא ליצור כמה שיותר חיבורים חיוביים במוח. כשאני מתרגלת לציין כל יום שלושה דברים טובים על החיים שלי, אני מחזקת את הקשר בין המושג "החיים שלי" לבין המושג "טוב". באותה הדרך, כשאני מתאמנת לזהות מידי יום שלושה דברים טובים על עצמי, אני מחזקת את הקשר בין המושג "אני" לבין המושג "טובה".
את הקשרים האלה, אפשר לעבות ולחזק בלי סוף, ככל שמפתחים את מידת ההודיה שלנו. וככל שהצמד "חיים-טובים" יופיע יותר פעמים במוח שלנו – כך תעלה רמת האושר שלנו 🙂
איך זה הולך בפועל?
כמה זמן זה לוקח לי? דקות בודדות. (נע בין 2 ל-10 דקות, לפי אורך הרשימה של אותו היום).
על גבי מה אני כותבת? אני אישית אוהבת מחברות. אבל אפשר גם במחשב או בפלאפון.
למה 3 דברים דווקא? המספר 3 משדר כמות, שפע מסוים. לא מצאתי רק דבר אחד בודד, או שניים. מצאתי שלושה! יש לי על מה להודות!
לפעמים אני כותבת יותר – שלושה זה המינימום בשבילי, אבל קורה לא מעט שאני מתחילה לכתוב ועולים לי עוד ועוד דברים – אז אם יש לי זמן, אני כותבת גם אותם, זה רק מוסיף להרגשה הטובה 🙂
מה עם הימים שאני לא מוצאת מה לכתוב? תמיד יש מה לכתוב. זה היופי של התרגיל הזה. אם רק מתבוננים קצת, מגלים שתמיד מסתתרים דברים טובים. תמיד. בדוק.
לחזור על משהו שכבר כתבתי – זה קורה וזה בסדר גמור מבחינתי. כל עוד זה דבר שממשיך לשמח אותי, אין לי בעיה להזכיר אותו שוב ושוב.
מתי אני כותבת? אני מצאתי שהכי יעיל לייעד לתרגיל הזה זמן קבוע. אצלי זה במהלך ה'זמן האישי' שאני משתדלת להקדיש מידי יום לעצמי.
מה אני עושה עם המחברות האלה אחר-כך? אני שומרת אותן! עושה לי טוב לראות אותן מתווספות אחת לשנייה על המדף. אוסף של דברים טובים. דפים על גבי דפים של הודיה. ברוך ה'.
על מה אני אומרת תודה?
- על דברים קטנים (ארוחה טעימה, תפסתי את האוטובוס, קיבלתי הודעה ששימחה אותי)
- ועל דברים גדולים (בעל, ילדים, בית)
- על דברים טובים שעשיתי (עזרתי לשכנה, שטפתי את הכלים)
- ועל דברים טובים שעשו לי (בעלי עזר לי עם הילדים, המוכר עשה לי הנחה)
- על דברים חד-פעמיים (זוג נעליים חדשות)
- ועל דברים מתמשכים (הורים בחיים, תווי פנים יפות, חוש הומור)
- על דברים פיזיים (ידיים ורגליים בריאות, רכב, סכום כסף שקיבלתי)
- ועל דברים רוחניים (חכמה, רגישות, אמונה)
- על אירועים (רכישת דירה, לידה, פגישה מוצלחת)
- ועל האנשים שמקיפים אותי (שכנים נעימים, משפחה, חברה טובה)
- על דברים פרטיים (משכורת, איזשהו עניין שהסתדר)
- ועל דברים לאומיים (קיומה של מדינת ישראל, ניצחון במבצע צבאי כזה או אחר, שנה גשומה)
- וגם על דברים כלל-עולמיים (דור של שפע, טכנולוגיה שמאפשרת טיפול יעיל בכל מיני מחלות)
9 מתנות ענקיות של ההרגל הזה:
#1 להפוך אדם טוב יותר – להגיד תודה, זה דבר שנותן תחושה טובה. כשאני מוקירה טובה – אני נהיית אדם שמעריך ושלא לוקח את הכל כמובן מאליו.
#2 להבין עד כמה אני עשירה – אני הרבה יותר שמה לב לאינספור הדברים הקטנים והגדולים להם אני זוכה ואני מודעת יותר לכל המזל שיש לי.
#3 פגישה יומית עם הטוב – אני אמנם מנסה להכניס הודיה במהלך שאר שעות היום, אבל הדקות האלה – הן דקות שכל כולן מוקדשות לטוב.
#4 לחשוף את הטוב גם כשהוא מסתתר – יש ימים שלא הולך. כמה שאני מנסה, אני נתקלת שוב ושוב בדברים מעצבנים, מתישים ומרוקנים. היופי של התרגיל הזה הוא שהוא מצליח לחשוף נקודות של אור – גם בימים האלה.
#5 בניית אקסיומה שיש טוב בכל מקום ובכל עת – כשיום אחרי יום אני נוכחת לראות שאפשר להצביע על לפחות שלוש נקודות טובות, נוצרת בתוכי וודאות חדשה: יש כל הזמן דברים טובים. זה בטוח. אני 'רק' צריכה לחשוף אותם.
#6 לאמן את העיניים לזהות נקודות של טוב – התרגיל הזה פועל כמו שכושר פועל על השרירים. ככל שמתמידים בו, כך שריר ההודיה גדל. עם התרגול, נהיה כל הזמן קל וטבעי יותר לזהות נקודות של טוב גם בכל שאר שעות היממה.
#7 אהבה עצמית – לכולנו יש חלקים פחות זוהרים. הרבה פעמים, החלקים האלה גורמים לנו להרגיש לא מוצלחות ולא ראויות. כתיבת שלושה דברים טובים על עצמי מדי יום מהווה תזכורת חזקה לכך שאני מלאת אור וטוב. אם חושבים על זה: אחרי חודש, יש לי רשימה עם כבר קרוב ל-100 דברים שבזכותם אני יכולה להרגיש שמחה עם מי שאני. אחרי שנה, הרשימה הזאת מכילה יותר מ-1000 דברים. יש פעמים שאני מרגישה קטנה ולא מוצלחת ואני שואלת את עצמי מה אני שווה בכלל. ואז אני חושבת על אלפי המשפטים שכתובים במחברות שלי… ואני מקבלת פרופורציות ומתעודדת.
#8 חיזוק הזוגיות וההורות – כשאני כותבת מדי יום דברים טובים על בעלי או על ילדיי, אני מחזקת את ההערכה ואת האהבה שיש לי כלפיהם. הדבר הזה מקרין החוצה ובני משפחתי מרגישים אהובים ומוערכים, דבר שתורם המון לקשר בינינו.
#9 שמחה – במובן הכי פשוט של המילה 🙂
קיבלת מהפוסט הזה? אשמח לקרוא אותך בתגובות למטה ❤!
פוסטים קשורים: 4 הרגלים לשמירה על נפש בריאה, עוד קצת אמת
את ההרצאה של ד"ר טל בן שחר אפשר למצוא כאן (הסרטון באנגלית אבל יש לבן שחר עוד כל מיני חומרים נוספים בעברית).