בין אם את מתמודדת עם דיכאון בהווה ובין אם כבר יצאת מזה, סביר ששאלת את עצמך את השאלה הבאה: "מה אני יכולה לעשות כדי שזה לא יחזור?". אף אחת הרי לא מעוניינת שהדיכאון יחזור לדפוק על דלת חייה. ומצד שני, סטטיסטית, מי שחלתה בדיכאון נמצאת בסיכון מוגבר לחלות שוב.
האם יש מה לעשות כדי להגביר את הסיכויים שלנו להישאר עם נפש שמחה ומאוזנת לאורך החיים?
באופן אישי, זאת שאלה שהעסיקה אותי רבות, ועדיין מעסיקה אותי. עם הזמן, הפנמתי שבדיוק כמו בכל תחום רפואי אחר – רפואה מונעת היא שם המשחק. הרבה יותר קל למנוע הופעה של דיכאון מאשר להיחלץ ממנו כשהוא כבר כאן.
יועצת מדהימה שפגשתי השוותה את העיקרון הזה עם מה שקורה כשאנחנו נוסעים בכביש. הרבה יותר קל לדאוג להישאר על הנתיב מאשר לנסות לחזור אליו אחרי שכבר סטינו ממנו. כדי לנהוג בצורה בטוחה, אנחנו מקפידות לישון מספיק, לעשות הפסקות להתרעננות ולדאוג שרמת הריכוז שלנו תהיה גבוהה. אותו עיקרון אמור להנהיג אותנו לגבי הבריאות הנפשית שלנו.
כשאנחנו דואגות להכניס לחיינו פעולות שממלאות את הנפש, אנחנו מגבירות מאד את הסיכויים שלנו להישאר על נתיב הבריאות.
בפוסט הזה, אני אעבור על ארבעת 'הרגלי הבריאות' שאימצתי. הרגלים אלו הם ההשתדלות שלי כדי לשמור על נפש מתודלקת ומאוזנת 🙂
#1 זמן עם עצמי
תמיד ידעתי שאני אוהבת זמנים רק לעצמי. לשבת בבית קפה. לקרוא. לכתוב. אבל מה שהתחדד לי בשנים האחרונות, זה כמה אני זקוקה לזמן הזה. אני זקוקה לו כמעט כמו אוויר, אוכל ושינה.
כשבעלי ואני קלטנו שמדובר בצורך אמיתי, פינינו לו מקום של כבוד – וזה הפך להיות חלק מובנה מהלו"ז שלי. אני (כמעט) כל יום לוקחת שעה שהיא 'שלי'. בלי ילדים, בלי עבודה והרחק ממטלות הבית. זהו זמן של טעינה, זמן של דברים שמוסיפים לי שמחה ורוגע.
אצלי הזמן הזה מכיל לרוב מרכיב של כתיבה, מכיוון שזה דבר שעושה לי המון טוב. אבל אפשר להחליף את זה עם כל פעולה שמחייה אותך, כגון:
- מפגש עם חברה
- שיחת טלפון עם אדם אהוב
- צפייה בסרט או בסדרה טובה
- קריאה
- נגינה
- שופינג
- יציאה לטבע או לים
- אומנות
- לימוד
- מדיטציה
- וכו'
#2 פעילות גופנית
אני משתדלת לעסוק מדי יום בפעילות גופנית. מדובר בדרך כלל באחד משלושת הדברים האלה:
- הליכה קצבית (לבד או עם חברה)
- תרגילי ספורט (בזכות סרטוני אמון שאני מוצאת ברשת)
- ריקוד (לומדת מיוטוב 😉)
והנה עוד כמה רעיונות:
- שחייה
- משחקי כדור
- ריצה
- רכיבה על אופניים
- אומנות לחימה
איך פעילות גופנית תורמת כל-כך לבריאות הנפשית? בזכות האנדורפינים. האנדורפינים הם הורמונים שגורמים למצב רוח טוב ולשיכוך כאבים. הם משתחררים בגוף בזמנים של שמחה, צחוק, חיוך ו…פעילות גופנית נמרצת.
מחקרים הראו שבמקרים רבים פעילות גופנית נמרצת של עשרים דקות לפחות, בתדירות של לפחות שלוש פעמים בשבוע, יכולה להשפיע על אנשים שמתמודדים עם דיכאון ממש כמו תרופות פסיכיאטריות! תוסיפו לזה מוזיקה קצבית באוזניים והרגשה טובה בגלל שזה גם שורף קלוריות – וקיבלתן מתכון נהדר להרמת מצב הרוח 🙂.
#3 לצאת לבחוץ
עם השנים, גיליתי שנפשי לא מגיבה טוב לשהייה ממושכת בפנים. לכן, אני דואגת לצאת החוצה (כמעט) מדי יום.
מה היציאה הזאת תורמת לי? היא מכניסה לי אוויר חדש לריאות. היא מנקה ופותחת לי את הראש. היא גורמת לי להניע את הגוף. היא ממלאה לי את העיניים ואת הלב בכל מיני מראות יפים ומסקרנים. היא מאפשרת לי לפגוש (מקרוב או מרחוק) אנשים. היא מחברת אותי לעולם האמיתי (אתן יודעות, זה שמעבר למסכים…). ולא אחת, היא גם יוצרת עבורי הזדמנויות מעניינות 🙂
#4 כתיבה יומית של דברים טובים
זה ההרגל הראשון שאימצתי, לפני שנים. זה קרה אחרי שצפיתי בהרצאה מרתקת של ד"ר טל בן שחר (קישור בסוף הפוסט).
מומחי הפסיכולוגיה החיובית מצאו שאחד הגורמים המשמעותיים לאושר הוא היכולת להיות בהודיה. ככל שאדם מודה יותר על מה שיש לו, כך רמת האושר שלו גדלה.
מהסיבה הזאת, בן שחר ממליץ לערוך כל יום רשימה של 3 דברים עליהם אנחנו מודים. עם הזמן מצאתי לנכון להרחיב קצת את התרגיל הזה, ולמעשה אני משתדלת לכתוב כל יום:
- שלושה דברים טובים שיש לי בחיים
- ושלושה דברים טובים על עצמי
- (יש תקופות שאני גם כותבת שלושה דברים טובים על בעלי או על הילדים שלי)
אין לי מילים כדי להעביר לך עד כמה התרגיל הזה תורם לתחושת האושר שלי. בעצם, מכיוון שזהו תרגיל כל-כך פשוט, אבל גם כל-כך עוצמתי, החלטתי לייעד לו פוסט נוסף, בו אני מסבירה איך התרגיל הזה עובד ומה עושים תכלס. מסוקרנת? אפשר לקרוא אותו כאן 🙂
קיבלת מהפוסט הזה? גם את סיגלת לעצמך הרגלים שהוכחו כיעילים לשמירה על מצב נפשי טוב ומאוזן? מהם? אשמח לקרוא אותך בתגובות למטה! ❤
* את הסרטון של טל בן שחר ניתן לראות כאן.
פוסטים קשורים: עוד קצת אמת, התרגיל הפשוט שמטעין אותי בהמון טוב
וואו ! קמה ! ממש אהבתי את המילים על התודה ,ולתת מקום של הודיה במהלך היום… נכנסתי לפה ,וממש תפסת אותי עם הפוסט הזה …זה היה ממש במקום! גם למי שלא מוגדרת רשמית כאחת שעברה דכאון…
שירה יקרה! תודה רבה על התגובה הזאת, שימחת אותי מאד ❤!
כבר קראתי את הטקסט הזה אבל עכשיו חזרתי אליו. עברתי שנה לא פשוטה ולקח לי זמן להתאושש. אני מרגישה מוכנה לכתוב על עצמי דברים טובים. יש לי יותר מוטיבציה לכך. נכנסתי למומנטום של דברים טובים בתקופה האחרונה ואני מגלה יותר ויותר את הכוחות שלי. זו תהיה תוספת טובה ליום שלי
הי יקרה!
ממש תודה על התגובה הזאת!
מה שכתבת, שעכשיו את מרגישה מוכנה לכתוב על עצמך דברים טובים — זה כל-כך משמח אותי לקרוא!!!
ואיזה מדהים זה, לגלות שאנחנו כל-כך יותר חזקות ממה שנדמה לנו לפעמים 🙂. אני בטוחה שככל שתתמידי בהרגל הזה של כתיבת דברים טובים, כך גם תמשיכי לגלות עוד כוחות ועוד נקודות טובות בתוכך, והידיעה הזאת רק תלך ותתחזק אצלך בע"ה.
מאחלת לך את כל ההצלחה שבעולם!!! ותודה שוב שכתבת כאן! 💛