ליפול. לצנוח מטה. לעשות שגיאה איומה.
נפשית / בהורות / כלפי בן הזוג / מול ריבונו של עולם.
איך קמים מבור תחתיות?
איך מתרוממים וממשיכים?
התשובה הבלתי אפשרית
והבכל זאת נכונה
היא:
ממשיכים.
למרות זה היה חמור,
למרות שזה היה נורא,
למרות זה היה מפחיד,
למרות שזה היה נראה שזה הסוף.
ממשיכים. ממשיכים. ממשיכים.
זאת הברירה הרלוונטית היחידה.
זה מה שצריך לעשות.
למרות הבושה, הפחד והייאוש.
גם כשזה על-אנושי כמעט, בלתי אפשרי.
בכוחות האחרונים, בציפורניים ממש – אם זה כל מה שנותר.
לעשות את הצעד הבא הזה, לחזור לגלגל הבנייה – על אף כל האדמה החרוכה סביב.
להמשיך – זאת המהות של החיים האלה.
להמשיך ולגלות לבסוף…
שזה היה נכון, שזה היה שווה,
שאפשר לתקן, תמיד – וכנגד כל הסיכויים,
שהזמן הטוב אכן עשה את שלו, וריפא, והשכיח, ואיפשר,
שבאופן מופלא החושך הזה שימש מקפצה לאור גדול יותר —
ושטוב, כל-כך הרבה טוב, עוד חיכה לנו בהמשך הדרך.
פוסט בנושא שכן: Bouncing
3 תגובות בנושא “איך ממשיכים מכאן?”