כשאעלה אל מול כיסא הכבוד,
ריבונו של עולם יבוא
וימדוד –
את האדם שהייתי,
את המידות שהיו לי,
את הדברים שעשיתי.
למרות
ובזכות –
ההתמודדות
שהוא נתן לי.
התמודדויותנו נתפסתות על-ידינו לא פעם כמגבלות. הן מונעות מאיתנו להיות מי שחלמנו להיות. ברמה המעשית. ברמה הרוחנית. בכמות החסד שאנחנו מצליחות לגמול לאחרים, ברמת הכוונה בתפילותינו או בשמירה על לשוננו. בשיר הזה ביקשתי לזכור שגם המגבלות האלה חלק מהתכנית האלוקית. ושבסופו של יום, הן תהיו חלק אינטגרלי משקלול האדם שהיינו.