מה עושים עם הבדידות הזאת?

קשה להיות ‘זאת שכל הזמן לא מרגישה טוב’ בעיני אחרים. זה לא נעים, זה עלול להרחיק… הרבה פעמים, זאת הסיבה שאנחנו מעדיפות להסתיר.

באיזשהו מקום, קל לנו יותר להסתגר מאשר להגיע למצבים שנצטרך לזייף / להציג מצג שווא לסביבה. ומה קורה אז? הקשרים נחלשים והבדידות הולכת וגוברת – דווקא בזמן שאנחנו הכי זקוקות לתמיכה ולחיזוק! וככה גם מתחזק הדיכאון, במעגל שלילי שהולך ומזין את עצמו:



איך ניתן לצאת מן המעגל הזה? האם ניתן להתמודד עם תקופות של בדידות בלי להישבר? הנה שמונה כיוונים שעוזרים לי:

#1 קבלת הבדידות הזאת – אחרי הכל, הבדידות היא חלק מהקיום שלנו, זאת חוויה אוניברסלית. זה שאחנו מתמודדות עם דיכאון לא אומר שרק אנחנו חוות בדידות. עובדה שעל כולם עוברים רגעים של לבד. יכולים להיות משפחה, חברים, עמותות ואנשי מקצוע – אבל אין אפשרות להיות באמת עטופים ומוגנים 24/7. בין אם מסיבות טכניות (למי נתקשר ב-3:00 לפנות בוקר?) ובין אם מכל מיני סיבות אחרות.

יש בהפנמה הזאת – שכולנו באותה סירה – משהו קצת מנחם ומשקיט את הנפש.

  • #2 אנשי מקצוע – הם כאן בדיוק כדי למלא את הצורך שלנו בנוכחות ובליווי. אצלם אפשר לעשות את מה שלא תמיד אפשר או מתאים לעשות אצל חברה או בן משפחה: להוציא מהלב, לעבד חוויות לא פשוטות – ולהתייעץ. אנשי המקצוע קיבלו הכשרה וכלים שמאפשרים להם לא להרגיש מעורבים רגשית. מהסיבה הזאת, הרבה יותר קל להם להקשיב לנו ולחזק אותנו. בנוסף, העובדה שהם מקבלים על עבודתם תשלום משחררת אותנו מן ההרגשה שאנחנו מעמיסות את הבעיות שלנו על מישהו אחר.
  • #3 הזדמנות לקשרים חדשים – עברנו על רשימת אנשי הקשר ולא מצאנו כתובת מתאימה. לפעמים, זה איתות שהגיע הזמן לחפש במקומות חדשים. זאת יכולה להיות הזדמנות להעז להיפתח למישהי שעד היום לא ידעה את שעובר עלינו – ולראות…
  • אולי נגלה שגם היא חוותה דבר אחד או שניים בחיים ושהיא יכולה להעניק לנו הרבה כוחות ותקווה?
  • #4 – קהילות אינטרנטיות – היתרון הגדול של הקהילות ברשת הוא שהן מתנהלות כמסגרות לא מחייבות, באופן כזה שכל אחד כותב ומגיב אך ורק כשנוח לו. כך, ניתן להוציא מהלב ולקבל עידוד וחיזוק בלי חשש ”ליפול” על מישהו ספציפי.
  • בקהילות אינטרנטיות זכיתי לראות עזרה, תמיכה, אכפתיות וערבות הדדית מדהימות. האנונימיות שבחלק מהמקומות האלה מאפשרת לשתף דברים שקשה מאד לפתוח בחיים האמתיים, ולקבל שלל מילים טובות, תובנות, עצות ופרספקטיבות מרגיעות ומחכימות.
  • (כמובן שכמו כל מקום ברשת, חשוב למצוא קהילות עם שיח נעים, מכבד ומפרגן – וכמובן להתנהל בהן בזהירות ולזכור שאינטרנט הוא מקום פתוח ולא מוגן).
  • #5 התבודדות – גם כשנדמה לנו שאנחנו הכי לבד בעולם (ויש רגעים כאלה והם שורפים את הלב ואת הנפש), א-לוקים נמצא איתנו.
  • כשהייתי קטנה, אבא שלי לימד אותי סוד: לדבר איתו, עם ריבונו של עולם. ככה. בצורה הכי פתוחה. במילים הכי פשוטות. לספר לו את כל מה שכואב, את כל מה שאני לא יכולה יותר, את כל מה שזה מפחיד ומשתק אותי, את כל מה שאני מנסה ולא מצליחה, את כל מה שאני רוצה ומייחלת כל-כך…
  • לא כל-כך מזמן, עבר עלי לילה כואב במיוחד. יצאתי מהבית והלכתי למקום עם טבע. ישבתי על הקרקע והתבוננתי בשמיים השחורים ובאלפי הכוכבים הנוצצים. המילים הראשונות התקשו לצאת מפי, אבל משהן יצאו, הסכר נפרץ. ביליתי שם שעה ארוכה-ארוכה. דיבור שקט ופשוט עם אבא שבשמיים – וים של דמעות. זמן של בדידות. זמן נקי. זמן של אמת.
  • #6 השראה – כתיבה, נגינה, ציור… הרבה פעמים מתוך זמנים של משבר ובדידות נוצרות היצירות העמוקות והמדויקות ביותר שלנו. הפוסט שידבר לעוד הרבה נשים אחרות. המנגינה המיוחדת עם הכוח המרפא. התמונה שתשרה אופטימיות ושלווה. יש בשקט ובכאב שבבדידות משהו שמצמיח תובנות ויופי מיוחדים.
  • #7 עזרה לאחרים – יש לי אמונה גדולה שהדברים לא קורים לנו סתם ושלהכל יש תכלית. הרבה מאד פעמים ניסיונות החיים מכינים אותנו לתפקיד הבא שלנו. אני מרגישה שלבדידות יש יכולת להפוך אותנו לאנושיים הרבה יותר. הסבל האינסופי שהבדידות מסבה לנו מכשיר אותנו בסופו של דבר להיות בני אדם טובים יותר, רגישים יותר, חומלים יותר. הוא הקרקע שממנה צומחות ההזדהות, החמלה, ההקשבה והעידוד שנוכל מחר להעניק לאנשים אחרים.
  • #8 גילוי הכוחות הטמונים בתוכנו – זה משהו שחברה חכמה אמרה לי. הרגעים האלה, בהם אנחנו מרגישים כל-כך בודדים, ניתנים לנו גם כדי שנראה שאנחנו יכולים, בכוחות עצמינו. כולם לרגע נעלמו לנו, ואנחנו… אנחנו קיבלנו את עצמינו במתנה – בגרסה קצת יותר גדולה.

הפוסט הזה פגש אותך? מצאת בו עידוד או אולי כיוונים חדשים? אשמח ממש שתשתפי אותי בתגובות למטה! את מכירה משהי שזקוקה למילים האלה? בבקשה שלחי לה קישור לעמוד הזה! ❤

4 תגובות בנושא “מה עושים עם הבדידות הזאת?

  1. ממש מחמיא לי שהתגובה שלי נתנה לך דחיפה לכתוב את הפוסט. יש פה דברים שלא בהכרח הייתי מקשרת עם תחושת הבדידות במחשבה ראשונה. אבל באמת הדברים האלה שכתבת עליהם יכולים לתת כוח. הם יכולים לעזור לי לצאת מהראש שלי, לצאת מהתחושה הזו שאני רק קורבן. בשנה הזו שכולנו מבודדים אי אפשר כל כך לצאת מהבית ולהיפגש עם אנשים, וצריך דברים אחרים שיתנו לנו כוח להסתכל על עצמנו מבחוץ. אהבתי מאוד

    1. תודה רבה יקרה על המילים האלה!
      מאד מרגש אותי שהתחברת ושאת מאמינה שתוכלי למצוא בדברים האלה כוח 🙏🏼
      המון הצלחה!!! ותודה לך שוב על ההשראה ❤

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: